תוכן

א) דע שזה השער לכללות החכמה הזאת וביחוד לאור הגדול שגילה לפנינו האלקי הר״י ז״ל. אמנם מהרח״ו ז״ל שהשאיר לנו כל הברכה הזאת הניח השער סגור ומסוגר וכמו שכותב בעצמו בהקדמה לע״ח, וז״ל: דברים אלה לא יובנו בעיון אנושי חומריים אלא בקבלה מפה אל פה ובו' ובשם הרמב״ן ז״ל זולת מפי מקובל חכם לאוזן מקבל מבין עכ״ל ע״ש. והיינו משום נעילת הדלת, שהמה השרשים הראשונים שבעולם א״ק, אשר כל העולמות העליונים והתחתונים נשרשים שם, ונמשכים משם לכל מציאותם והנהגתם, בפרטות ובפרטי פרטיות עד גמר התיקון. ומי שאינו יכול לכנוס לחדרים הראשונים איך יכנס לחדרים האחרונים. ולהיות שעת רצון הוא בעקבתא דמשיחא שתתגלה החכמה כנודע, ע״כ בעזה״י תתגלגל הזכות על-ידי, לפתוח כפתחו של מחט סדקית בשער הסגור הזה, וימלא כבוד ה' את כל הארץ.
וצריך להבין מאד ענין הא״ק, וענין ההארות היוצאות לחוץ מא״ק הנקראים אח״פ ונקודים, וענין התכללות עה״ס זה בזה.
ובראשונה נבאר ענין הקומה של א״ק בכללותה הנחלקת על ראש וגוף, אשר הראש הוא בחינה אחת של ע״ס הנקרא גולגלתא עינים אוזן חוטם פה, שהם כח״ב ז״א ומלכות. אמנם הגוף נחלק לשתי בחי' של ע״ס, דהיינו על הטבור, דמפה עד הטבור הוא בחי' ע״ס הנקראים עולם העקודים ומטבור ולמטה הוא בחי' ע״ס הנקראים עולם הנקודים, שצריך להבין זה.
והענין תבין אחר שתדע היטב המתבאר בענפים הקודמים בענין עשר הספירות על מתכונתם, באורות וכלים, ואו״פ ואו״מ, ואו״י ואו״ח. אשר האור מתפשט מא״ס ב״ה על ד' בחי' הנודעות, שנק' הארות לכלים, ונקרא ג״כ ע״ס דאור ישר, אשר הכתר ה״ס א״ס ב״ה, וד' בחי' ה״ס כח״ב ז״א ומלכות, ואשר מכח צמצום א' נתקן מסך בכלי מלכות, שה״ס העיכוב על אור א״ס ב״ה שלא יתפשט לבחי' ד' שלה, וע״כ כשאור הישר פוגע במסך ורוצה לעבור בו והמסך מעכב על עצמו שלא לקבל נעשה זווג דהכאה ועולים משם ע״ס דאור חוזר. ויש הפכיות ביניהם, כי עשר ספירות דאור חוזר יהיה ערך חשיבותם ע״פ ריבוי העביות שבהם, כי בחי' היותר עבה מכולם דהיינו המסך וכלי מלכות נעשה לכתר להיותה שורש לע״ס אלו. וז״א, נמצא שהוא המקבל הראשון הימנה, וע״כ נערכת העביות דבחי' ג' לבחי' חכמה, ועביות דבחי' ב' לבחי' בינה, ועביות דבחי' א' לבחי' ז״א, והשורש דאו״י שהוא הכתר הזך יותר מכולם, נחשב לבחי' מלכות דאו״ח. ונמצא אשר העליונים דע״ס דאו״י נעשים תחתונים בע״ס דאו״ח, כמו״ש בענף ג' אות א'. אמנם אין להם כלים מיוחדים, אלא האו״י והאו״ח מתחברים יחד, וע״ס דאור חוזר מלבישים את ע״ס דאור ישר עד הכתר, ומסבת ערך ההפכי שיש בין או״י לאו״ח, נמצאים כל הכלים משתוים במעלה אחת ואין אחד יותר חשוב מחבירו, שזה סוד ענין עשר הספירות שיוצאות בקומה שוה עד הכתר ע״ש אות ב'.
ובזה נתבאר לנו ענין פרצוף א״ק הפנימי הנ״ל הנקרא כתר לכל העולמות, והיינו משום שכל עשר ספירות שלו יש להם קומת כתר, וזכור זה. ונקרא ג״כ ע״ב הכולל, והוא משום שאור א״ס ב״ה מתפשט עד המסך העב יותר מכולם שה״ס בחי' הד' שרק לה יש מעלת כתר כי שבה להיות כתר לאו״ח, משא״כ בשאר הפרצופין כבר המסך מזוכך וע״כ נגרע מעלת או״ח הנובע מהמסך, כמו״ש לעיל, אשר מעלות ע״ס דאו״ח נערכות על-פי ריבוי העביות שבהם, ונמצא דכל מה שהמסך דק יותר הוא במדרגה שפלה יותר.